אז מהי בעצם השמנה בטנית?
אז מהי בעצם השמנה בטנית?באופן כללי השמנת יתר היא תופעה שמקושרת למגוון רחב בצורה בלתי רגילה של תחלואות נלוות כשבין היתר מדובר ביתר לחץ דם, סוכרת סוג 2, מגוון בעיות אורתופדיות, מחלות לב ועוד. עם זאת, במבט מעמיק ופרטני יותר, נראה כי יש להתייחס לא רק לעצם ההשמנה אלא גם לאופן שבו מפוזרת רקמת השומן בגוף.
במאמר שלפניכם נפרט אודות צורת ההצטברות הנחשבת לפתוגנית ומסוכנת יותר וכפי שכבר הסגירה אותנו הכותרת, הכוונה היא להשמנה בטנית או תפוחית.
השמנה תפוחית מסוכנת יותר מהשמנה אגסית
השמנה בטנית, פיזור אנדרואידי, שומן מרכזי או השמנה תפוחית, היא השמנה המאפיינת בעיקר גברים שכן נשים נוטות לצבור שומן בעיקר בירכיים ובאזור הישבן. השמנה כזו נקראת השמנה אגסית, פיזור גינואידי, פיזור נשי או הצטברות של שומן היקפי.
נכון להיום ברור מעבר לכל צל של ספק כי צבירה של שומן בפלג הגוף התחתון (השמנה בטנית) מהווה גורם מגן מפני תחלואות הנלוות להשמנה, לעומת השמנה תפוחית, הנחשבת לפתולוגית. במאמר שלפניכם ננסה להסביר את התופעה המעניינת.
השוואה בין רקמת השומן הבטנית לרקמת השומן התת עורית
כאשר משווים בין רקמת השומן התת עורית לרקמת השומן הבטנית מגלים הבדלים משמעותיים ביותר בתגובה להשמנה, בתפקוד ובתכונות הבסיסיות. התמונה הכללית של השמנה בטנית המתקבלת היא שמבחינה מטבולית ואנדוקרינית, רקמת השומן התוך בטנית פעילה יותר באופן משמעותי בהשוואה לרקמת השומן התת עורית. בנוסף לכך ניתן לראות כי לרקמה התוך בטנית ישנה נטייה גבוהה יותר לשחרר ולאגור חומצות שומן חופשיות ותוצרי הפרשה נוספים.
באופן עקרוני מאחר ורקמת השומן התוך בטנית מהווה חלק קטן יחסית מסך כול רקמת השומן, הרי שלא ניתן לייחס לה תרומה רבה במיוחד לריכוז חומצות השומן החופשיות בדם. עם זאת, ייתכן מאוד שההשפעה שלילית שלה על הבריאות נעוצה בעובדה שהניקוז הוורידי של רקמת השומן הבטנית מתבצע דרך מערכת הווריד הפורטלי ישירות לכבד, מה שעומד בבסיס התיאוריה הפורטלית, המנסה להסביר את הפתוגניות של רקמה זו.
סוגי העקות המופעלות על רקמת השומן במהלך ההשמנה
לפי התיאוריה הפורטלית, השינויים אותם עוברת רקמת השומן הבטנית במהלך ההשמנה חושפים אותה למגוון רחב של עקות כשבין היתר מדובר על עקה דלקתית, עקה הנובעת כתוצאה מהיפרטרופיה תאית, עקה חמצונית ועוד. ההתפתחות של עקות אלו גורמת להפעלה של מסלולי חישת עקה בתוך תא השומן שתפקידם להשרות שינוי תפקודי, שמטרתו לאפשר לתא להמשיך ולשרוד או לחלופין להובילו למוות מתוכנן.
השינוי התפקודי ברקמת השומן הרלוונטי לתחלואות הנלוות להשמנת יתר הוא עמידות לאינסולין ו/או שינוי בתפקוד ההורמונלי של הרקמה, באמצעותו מתקיימת תקשורת בין רקמת השומן לבין השרירים, המוח, הכבד, תאי הביטא בלבלב וכלי הדם, כלומר שינוי בתוצרי הפרשה כמו לדוגמה ציטוקינים ואדיפוקינים.
מה היא הרלוונטיות הקלינית של הידע המצוי בידינו כיום?
לאור כל הכתוב לעיל, יש לשאול את השאלה המתבקשת: האם להבדלים הרבים בין שני סוגי רקמות השומן ולביולוגיה הייחודית לכל רקמה ישנה רלוונטיות קלינית כיום? ובכן, ניתן לצפות כי חרף העובדה שלרקמת השומן התוך בטני תפקיד משמעותי בתיווך התחלואה הנלווית להשמנה, עצם היותה פעילה יותר מבחינה מטבולית והנטייה המוגברת שלה להגיב לעודף אנרגטי בהיפרטרופיה (הגדלת נפח התאים) ולא בהגדלה של מספר התאים, מרמזים על רגישות מוגברת גם למאזן אנרגיה שלילי.
ואכן – תצפיות קליניות רבות מספור מספקות לנו תמיכה מסוימת לכך שכן כיום ידוע שירידה במשקל בתגובה לדיאטה דלת קלוריות ו/או משטר של פעילות גופנית, נוטה להשרות אובדן מהיר יותר ומשמעותי יותר של רקמת שומן בפלג הגוף העליון, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בהיקף המותניים. לפיכך אין זה פלא שהיקף המותניים מהווה מדד קליני מוצלח יותר ממדד מסת הגוף או ה- BMI לתחלואה.
בראיית על ניתן לכתוב כי ירידה בהיקף המותניים קשורה בצורה ישירה לשיפור מטבולי ולהפחתה בסיכון הקרדיומטבולי.
ירידה משמעותית בהשמנה בטנית תשפר את איכות השינה, תעלה את רמת האנרגיה שלך ותשפר לך את מצב הרוח.
