תרופות לטיפול בהשמנה

השמנת יתר היא מחלה כרונית מורכבת מאוד, בעלת אספקטים מטבוליים והתנהגותיים, המהווה אחד מהגורמים המובילים למחלות כרוניות נלוות ואף לתמותה. מסיבה זו, טיפול יעיל בהשמנת יתר דורש תמיכה רפואית רחבה. למטרות אלו, רשויות הבריאות אישרו לשימוש מספר תרופות יעילות, התומכות בתהליך הירידה במשקל ומסייעות לשמור על התוצאות לאורך זמן. תרופות לירידה במשקל פועלות במנגנונים מגוונים, הכוללים השפעה מאזנת על מנגנוני הרעב והשובע במוח, עיכוב ספיגת שומנים ממערכת העיכול, הגברת ההוצאה האנרגטית ועוד. התאמת התרופות לכל מטופל באופן אישי נעשית על ידי רופא, כחלק מאימוץ תכנית מקיפה לירידה במשקל הכוללת שינוי תזונתי ושינוי באורחות החיים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך, שיעילות הטיפול התרופתי במחלת ההשמנה עולה משמעותית, כאשר הוא מלווה בפיקוח צמוד וארוך טווח של צוות מקצועי רב תחומי המתמחה בטיפול בכלל האספקטים המגוונים של המחלה, לרבות התזונתיים, הרגשיים וההתנהגותיים.  

תרופות לטיפול בהשמנה

וויגובי – ™Wegovy

וויגובי (Wegovy) משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית, המשלבת גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית במידת הצורך. למידע נוסף>
עוד על התרופה

רזין (®Razin)

עבור מה משמשת התרופה? רזין משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית, המשלבת גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית במידת הצורך. הקריטריונים למתן התרופה הם:
עוד על התרופה
לומיירה

לומיירה (™Lomaira)

עבור מה משמשת התרופה? Lomaira משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית, המשלבת גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית במידת הצורך. הקריטריונים למתן התרופה הם:
עוד על התרופה
קסניקל

קסניקל (®Xenical)

עבור מה משמשת התרופה? קסניקל משמשת להורדה במשקל וכן למניעת עלייה חוזרת במשקל לאחר שכבר הושגה ירידה. היא ניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית, המשלבת גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית במידת הצורך. הקריטריונים למתן התרופה הם:
עוד על התרופה
סקסנדה \ סאקסנדה

סקסנדה / סאקסנדה (®Saxenda)

עבור מה משמשת התרופה? סקסנדה / סאקסנדה משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית, המשלבת גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית במידת הצורך. הקריטריונים למתן התרופה הם:
עוד על התרופה

אוזמפיק (®Ozempic)

עבור מה משמשת התרופה? נכון לעכשיו (2021) משמשת לטיפול במבוגרים החולים בסוכרת סוג 2, כטיפול יחיד או נלווה לתרופות אחרות לטיפול בסוכרת. אולם לאור תוצאות חיוביות ממחקרי שלב 2, ואישורה בארצות הבריאות תחת שם מסחרי שונה לטיפול בהשמנת יתר, היא עשויה לקבל בהמשך אישור לאותה התוויה גם בישראל.
עוד על התרופה
קונטרייב

קונטרייב / מסימבה (®Contrave® / Mysimba)

עבור מה משמשת התרופה? קונטרייב משמשת להורדה במשקל וכן למניעת עלייה חוזרת במשקל לאחר שכבר הושגה ירידה בו. היא ניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית, המשלבת גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית במידת הצורך. הקריטריונים למתן התרופה הם:
עוד על התרופה
קסימיה

קסימיה (®Qsymia)

עבור מה משמשת התרופה? קסימיה משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית, המשלבת גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית במידת הצורך. הקריטריונים למתן התרופה הם:
עוד על התרופה

הבהרה

המידע המופיע בדף זה אינו מהווה תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופה יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

רשימת אסמכתאות קסניקל

  1. Sjostrom L, Rissanen A, Andersen T, Boldrin M, Golay A, Koppeschaar HP, et al. Randomised placebo-controlled trial  of  orlistat  for  weight loss  and  prevention  of  weight  regain  in  obese patients. European Multicentre Orlistat Study Group. Lancet. 1998;352(9123):167-72.
  2. Rossner S, Sjostrom L, Noack R, Meinders AE, Noseda G. Weight loss, weight maintenance, and improved cardiovascular risk factors after 2 years treatment with orlistat for obesity. European Orlistat Obesity Study Group. Obesity research. 2000;8(1):49-61.
  3. Davidson MH,  Hauptman  J,  DiGirolamo  M,  Foreyt  JP,  Halsted  CH,  Heber  D,  et    Weight control and risk factor reductionin obese subjects treated for 2 years with orlistat: a randomized controlled trial. Jama. 1999;281(3):235-42.
  4. Torgerson JS,  Hauptman  J,  Boldrin  MN,  Sjostrom    XENical  in  the  Prevention  of  Diabetes  in Obese  Subjects  (XENDOS)  study:  a  randomized  study  of  orlistat  as  an  adjunct  to  lifestyle changes for the prevention of type 2 diabetes in obese patients. (vol 27, pg 155, 2004). Diabetes Care. 2004;27(3):856-.
  5. Zavoral   Treatment  with  orlistat  reduces cardiovascular  risk  in  obese  patients.  Journal  of hypertension. 1998;16(12 Pt 2):2013-7.
  6. Rossner S, Sjostrom L, Noack R, Meinders AE, Noseda G. Weight loss, weight maintenance, and improved cardiovascular risk factors after 2 years treatment with orlistat for obesity. European Orlistat Obesity Study Group. Obesity research. 2000;8(1):49-61.
  7. Foster et al (2017) Multidisciplinary Team–Based Obesity Treatment in Patients With Diabetes: Current Practices and the State of the Science Diabetes Spectr. 2017 Nov; 30(4): 244–249. doi: 2337/ds17-0045
  8. Obesity (Silver Spring). 2011 Jan; 19(1): 110–120. doi: 1038/oby.2010.147

רשימת אסמכתאות סאקסנדה

  1. Pi-Sunyer X, et al. A randomized, controlled trial of 3.0 mg of liraglutide in weight management. N Engl J Med. 2015;373(1):11-22
  2. Wing RR, et al. Benefits of modest weight loss in improving cardiovascular risk factors in overweight and obese individuals with type 2 diabetes. Diabetes Care. 2011;34(7):1481-1486.
  3. le Roux CW, et al. 3 years of liraglutide versus placebo for type 2 diabetes risk reduction and weight management in individuals with prediabetes: a randomised, double-blind trial. Lancet. 2017;389(10077):1399-1409.
  4. Foster et al (2017) Multidisciplinary Team–Based Obesity Treatment in Patients With Diabetes: Current Practices and the State of the Science Diabetes Spectr. 2017 Nov; 30(4): 244–249. doi: 2337/ds17-0045
  5. Obesity (Silver Spring). 2011 Jan; 19(1): 110–120. doi: 1038/oby.2010.147

רשימת אסמכתאות אוזמפיק

  1. O’Neil P, et al. A randomized, phase II, placebo- and active-controlled dose-ranging study of semaglutide for treatment of obesity in subjects without diabetes. 2018 Aug 25;392(10148):637-649. doi: 10.1016/S0140-6736(18)31773-2.
  2. Lingvay,I. et al (2019) Efficacy and safety of once-weekly semaglutide versus daily canagliflozin as add-on to metformin in patients with type 2 diabetes (SUSTAIN 8): a double-blind, phase 3b, randomized controlled trial. The Lancet 7(11) DOI:https://doi.org/10.1016/S2213-8587(19)30311-0

רשימת אסמכתאות קונטרייב

  1. 2010 Aug 21;376(9741):595-605. doi: 10.1016/S0140-6736(10)60888-4. 2
  2. Obesity (Silver Spring). 2011 Jan; 19(1): 110–120. doi: 1038/oby.2010.147
  3. Diabetes Care.2013 Dec;36(12):4022-9. doi: 10.2337/dc13-0234.
  4. Foster et al (2017) Multidisciplinary Team–Based Obesity Treatment in Patients With Diabetes: Current Practices and the State of the Science Diabetes Spectr. 2017 Nov; 30(4): 244–249. doi: 2337/ds17-0045

רשימת אסמכתאות קסימיה

  1. Obesity (Silver Spring). 2012 Feb; 20(2): 330–342. doi: 1038/oby.2011.330
  2. 2011 Apr 16;377(9774):1341-52. doi: 10.1016/S0140-6736(11)60205-5.
  3. Rahman A.U (2019) Frontiers in Clinical Drug Research – Diabetes and Obesity: Volume 4, Bentham Science Publishers
  4. Foster et al (2017) Multidisciplinary Team–Based Obesity Treatment in Patients With Diabetes: Current Practices and the State of the Science Diabetes Spectr. 2017 Nov; 30(4): 244–249. doi: 2337/ds17-0045
  5. Obesity (Silver Spring). 2011 Jan; 19(1): 110–120. doi: 1038/oby.2010.147

רשימת אסמכתאות רזין

  1. Munro et al Comparison of continuous and intermittent anorectic therapy in obesity. Br Med J.1968; 1: 352–3
  2. GA , Ryan, DH (2012) Medical Therapy for the Patient With Obesity Circulation 125, No. 13
  3. Int J Obes Relat Metab Disord.2002 Feb;26(2):262-73.
  4. Obesity (2013) Volume21, Issue11 https://doi.org/10.1002/oby.20584
  5. Foster et al (2017) Multidisciplinary Team–Based Obesity Treatment in Patients With Diabetes: Current Practices and the State of the Science Diabetes Spectr. 2017 Nov; 30(4): 244–249. doi: 2337/ds17-0045
  6. Obesity (Silver Spring). 2011 Jan; 19(1): 110–120. doi: 1038/oby.2010.147

רשימת אסמכתאות Lomaira

 

  1. Foster et al (2017) Multidisciplinary Team–Based Obesity Treatment in Patients With Diabetes: Current Practices and the State of the Science Diabetes Spectr. 2017 Nov; 30(4): 244–249. doi: 2337/ds17-0045
  2. Obesity (Silver Spring). 2011 Jan; 19(1): 110–120. doi: 1038/oby.2010.147