מיגרנה היא הפרעה נוירולוגית שכיחה יחסית, הפוגעת בכ-15% מהאוכלוסייה במדינות מפותחות. המיגרנה מאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של כאבי ראש מלווים בתופעות מגוונות כמו לדוגמה רגישות לאור ולגירויים באופן כללי, אאורה, תופעות שונות במערכת העיכול ועוד.
הפתופיזיולוגיה של המיגרנה אינה ברורה עד תום אך רוב החוקרים מאמינים כי מדובר בהפרעה תפקודית של מערכת העצבים המרכזית כאשר חלקים של מערכת העצב המשולש הכרחיים לביטויים ההיקפיים של המיגרנה.
הקשר בין מיגרנה והשמנת יתר ומצבים רפואיים אחרים
מרכיב חשוב ומשמעותי ביותר במחקר העוסק במיגרנה, הוא המחקר האפידמיולוגי, הבוחן תחלואות משותפות של תופעות קליניות אחרות עם מיגרנה. מהמחקרים שנערכו בתחום זה נמצא כי המיגרנה נמצאה כמחלה נלווית למגוון רחב ביותר של מצבים כשבין היתר מדובר בדאבת השרירים, כאבים בזמן מגע מיני, כאבי גב, הפרעות פסיכיאטריות שונות בדגש על חרדה ודיכאון ועוד. הסיבה לכך שהמחקר בתחום זה ענף ועשיר היא שעל ידי קיום קשר הנמצא כמעבר לרנדומלי (אקראי), ניתן לקבל רמזים בנוגע למנגנוני ההיווצרות של המיגרנה וכמובן להציע גישות חדשות לטיפול.
ממצאים מחקריים
לפני כעשור, נמצא במספר מחקרים רחבי היקף כי בקרב הסובלים ממיגרנה באופן כרוני, קיימת שכיחות גבוהה יחסית של השמנת יתר וכי בקרב נשים הסובלות מהשמנת יתר, קיימת שכיחות גבוהה יחסית של מיגרנה. במחקרים נוספים שנערכו במהלך העשור האחרון, הקשרים שנמצאו במחקרים המוקדמים הופרכו ונקבע כי השכיחות של המיגרנה לא מושפעת מהשמנת יתר וששכיחות ההשמנה לא מושפעת כהוא זה מנוכחות מיגרנה.
עם זאת, נמצא כי חומרת המיגרנה נמצאה בקשר חזק מאוד עם השמנת יתר: במחקר מפורסם שנערך בנושא זה נמצא כי בעוד ששיעור הסובלים מהתקפים מיגרנוטיים עם עשרה עד חמישה עשר ימי כאב מדי חודש היה 4.4 אחוז בקרב בעלי משקל תקין, הרי שבקרב הסובלים מהשמנת יתר שיעור זה היה כבר 13.6% ובקרב הסובלים מהשמנת יתר חולנית, כלומר בעלי BMI הגבוה מ-35, שיעור זה הגיע לכדי 20.7%.
כמו כן נמצא שיעור נמוך יותר של נבדקים בעלי משקל עודף שסבלו אך ורק משלושה ימי כאב בחודש מאשר בעלי משקל תקין. מעבר לכך, נמצא כי השמנת יתר מהווה גורם סיכון עצמאי להחמרה של מיגרנה אפיזודית למיגרנה כרונית.
המנגנונים האפשריים המשמשים להסברת הקשר בין השמנת יתר לבין מיגרנה
- הרגלי אכילה – דילוג על ארוחת הבוקר קשור הן לעלייה במשקל והן להתקפי מיגרנה והדבר נכון גם בנוגע לאכילה לא סדירה באופן כללי.
- הפרעות שינה – מחסור שינה מוכר כטריגר להתקפי מיגרנה ואילו תסמונת דום נשימה בשינה היא תסמונת הנגרמת בעיקר כתוצאה מהשמנת יתר.
- לחץ נפשי – לחץ נפשי עלול להוביל להתפתחות של התקף מיגרנה ואף להגביר את תדירות הופעת ההתקפים מצד אחד ומצד שני לעודד השמנת יתר.
- גורמים נוספים – תהליכים דלקתיים שמקורם ברקמת השומן הבטנית, המובילים להתפתחות התקף המיגרנה, רמות הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית, רמות אורקסין A, הפרעות מצב רוח ועוד.
ירידה במשקל כטיפול אפשרי למיגרנה
הקשר האטיולוגי והאפידמיולוגי בין השמנת יתר ומיגרנה מעלה כמובן את האפשרות המסקרנת לטפל במיגרנה או לכל הפחות לתרום להקלה על מידת החומרה של המיגרנה, באמצעות הפחתת משקל.
עם זאת, מעט מאוד מחקרים בחנו את האפשרות הזו עד כה. החדשות המשמחות הן שעד כה המחקרים שנערכו בנושא ושבחנו אותו מכמה זוויות, העלו ממצאים מעודדים לפיהם הפחתה משמעותית במשקל הובילה להפחתת התדירות של ההתקפים ולהפחתת עוצמתם וחומרתם. שווה להמשיך ולהתעדכן בנושא.
ראו גם:
