השמנה בגיל מבוגר – כדאי או לא כדאי?

תמיד רציתם לדעת מה קורה עם השמנה בגיל מבוגר?
מחקר חדש ומעניין שפורסם מפריך את הדעה הרווחת לגבי הקשר בין השמנה לבין בריאות, לכל הפחות בכל הקשור לגיל המבוגר. המחקר שעשה שימוש במדד השמנה מקובל, התמקד בנשים בגיל מבוגר, של 65 ומעלה.

מדד ה-BMI אמור לספק תשובה אובייקטיבית לשאלה האם אדם כשלהו ולא משנה מה גילו, כגון ילד, נערה, קשיש או קשישה סובל מעודף משקל.

על פי האמונה הרווחת, גם בקרב אנשי מקצוע, דיאטנים ורופאים, BMI גבוה מרמז על בעיה שמצריכה התייחסות, לכל הפחות ברמה של הרכבת תפריט מתאים באופן אישי. במילים אחרות, בכל גיל, כאשר מסת הגוף גבוהה מערך הנחשב כיום לרצוי עשויות להתלוות לכך בעיות בריאות אם לא תתרחש הורדה במשקל. גם ירידה באיכות החיים ואף ירידה בגיל התמותה מיוחסים למשקל גבוה מדי. מסתבר, על פי מחקר שנערך לאחרונה שהדברים רחוקים

השמנה בגיל מבוגר – המחקר

המחקר הנדון, שנערך על ידי חוקרים ישראלים מחיפה, התבסס על נשים בטווחי גיל ומשקל שונים. בין היתר, התייחסו החוקרים להגדרה של קשישות שבריריות, כלומר כאלה שמבצעות מעט מדי פעילות גופנית שוטפת הרצויה לגילן, כאלה שסובלות מחולשה, עייפות ניכרת ובדרך כלל גם ירידה במשקל הגוף.

המחקר בוצע בקרב מעל ל-10,000 נשים, בנות 65 או יותר אשר חולקו לקטגוריות מגונות מבחינת משקלן. על סמך מדדים מובילים להשמנה ולרמת משקל כגון BMI ואחרים, חולקו משתתפות המחקר לשש רמות משקל – הרמה הנמוכה ביותר הייתה, מטבע הדברים, רמה של תת משקל. לאחר מכן, באו רמה של משקל הנחשב לתקין ומשקל עודף ברמה נמוכה. שלושת הרמות האחרונות התייחסו לנשים בעלות עודף משקל משמעותי, כזה שנחשב למסוכן לבריאות ברמה גבוהה מאוד.

התוצאות המפתיעות

לאחר תקופה של מדידות, בדיקות ואיסוף נתונים וממצאים התברר כי בקרב נשים שסבלו מעודף משקל נמוך ואפילו מהשמנה של ממש ברמה הנמוכה יותר, היה שיעור התמותה נמוך באופן ניכר מאשר בקרב נשים שמשקלן נחשב לתקין על פי המדידות המקובלות כיום.

רמות התמותה הגבוהות ביותר נמצאו בקרב נשים מבוגרות וקשישות שהיו משויכות לרמת המשקל הנמוכה ביותר – תת משקל. שיעור התמותה שנמצא בקרב נשים אלו היה כפול ויותר.

ממצא לא פחות מרשים ולא פחות חשוב התקבל מההשוואה בין הנשים שמשקלן היה הגבוה ביותר לבין אלה שסווגו כבעלות משקל תקין. מסתבר שגם אם הנשים השמנות ביותר לא היו בעלות תוחלת חיים ארוכה יותר ביחס לנשים בעלות משקל תקין, הרי שהן גם לא סבלו מתמותת יתר.

משמעויות שנבעו מהמחקר

המחקר שתואר לעיל חשוב מאוד ראשית לכל משום שהוא מציג זווית ראיה חדשה, המנותקת מההנחות הכמעט אוטומטיות לגבי רמת ההשמנה והבריאות. אמנם המחקר התייחס אך ורק לנשים בגיל המבוגר, אולם בהחלט ייתכן שיש כעת מקום למחקרים אובייקטיביים נוספים המסתכלים על עניין ההשמנה בדרכים חדשות גם בגילאים אחרים.

גם אם לא רוצים לרענן את הגישה הכללית לגבי הקשר בין השמנה לבין בריאות ואריכות חיים, ראוי לכל הפחות להבין שלא בכל גיל ולא בכל מצב – "רזה זה בריא". כפי שהממצאים הראו באופן אמין, כאשר מדובר בנשים מבוגרות, דווקא המשקל שנחשב לתקין ולמומלץ הביא לשיעורי תמותה מוקדמת ברמה גבוהה יותר ממשקל שנחשב לגבוה במידה מסוימת. אין ספק שאין די במחקר יחיד בכדי להסיק מסקנות מחלטות, אבל בהחלט ניתן לראות שמדד ה-BMI לא יכול להיות הבסיס היחיד להמלצות רפואיות או דיאטניות עבור נשים מבוגרות.