השמנת יתר בבני נוער מובילה לפגיעה עצבית המשפיעה על הרגלי האכילה הלקויים

תמצית המחקר:

  • החוקרים טוענים כי הדמיות MRI הראו סימנים של פגיעה במוחם של בני נוער עם השמנת יתר
  • פגיעה זו עשויה להשפיע על הורמון במוח שאחראי לשליחת אותות של תחושת שובע לאחר אכילה.
  • החוקרים טוענים כי יש חשיבות רבה לטיפול בהשמנת יתר של בני נוער, מאחר ובעיות בריאותיות הנלוות להשמנה עשויות להחמיר בבגרותם.

 

במחקר עדכני (11/2019), בו נעשה שימוש בהדמיית MRI של המוח, נמצאו סימנים לפגיעה עצבית במוחם של בני נוער עם השמנת יתר. מתוצאות המחקר עולה, כי יחד עם העלייה במשקל, השמנת היתר גורמת לדלקתיות בגוף ובמערכת העצבים, שיכולה להוביל לשינויים ברקמת המוח. החוקרים טוענים כי שינויים מוחיים אלו קשורים לאזורים שאחראיים על בקרת תיאבון, רגשות ותפקודים קוגניטיביים. במחקר נעשתה השוואה בין מוחותיהם של 59 בני נוער הסובלים מהשמנת יתר, לבין מוחותיהם של 61 בני נוער בריאים.

חשוב לציין כי מדובר במחקר מקדמי קטן יחסית, ודרושים מחקרים נוספים כדי לבסס או לשלול את תוצאותיו.

יחד עם זאת, תוצאות המחקר מתווספות להוכחות מחקריות קודמות הקושרות בין השמנת יתר לבין שינויים במבנים מוחיים. למשל, מחקרים במבוגרים בגיל העמידה הצביעו על צמצום רקמת המוח באזורים מסוימים בקרב אלו שסבלו מעודפי שומן, בפרט באזור הבטן. אחד ההסברים לכך הוא, שעודפי השומן גורמים לפגיעה ישירה במוח כתוצאה מהדלקתיות שהם יוצרים.

במחקר הנוכחי, היתה התאמה בין פגיעה בשלמות החומר הלבן במוח (הרקמה במוח המורכבת ברובה מהחלק בתאי העצב המשמש כצינור להעברת מידע במערכת העצבים), לבין רמות גבוהות של רכיבי דלקת בדם. בנוסף, בדמם של בני הנוער שנמצאו אצלם שינויים במוח, היו רמות גבוהות יותר של ההורמון לפטין – המעורב בבקרת התיאבון, בוויסות מאגרי השומן ורמות האנרגיה, ושל ההורמון אינסולין – המעורב בוויסות רמות הסוכר בדם.

מחקרים מסוג זה, בהם נעשה שימוש בהדמיות של המוח, מספקים הוכחה אובייקטיבית נוספת לכך, שהשמנת יתר אינה רק עניין של כוח רצון, אלא היא מערבת גורמים נוירולוגיים והורמונליים.

 האם עודפי שומן גורמים לשינויים במוח? או שהשינויים במוח גורמים לעלייה במשקל?

 אמנם המחקר לא ענה על שאלה זו, אולם ההשערה של חלק מהחוקרים היא, שבמידה מסוימת שתי התשובות נכונות. זאת מאחר ושינויים במוח תורמים להשמנת יתר, וכפועל יוצא השמנת היתר גורמת לעלייה ברמות הדלקתיות ולפגיעה מוחית. אולם עדיין לא ברור האם גורמים נוספים, מעבר לעודפי שומן – כגון תזונה מסוימת או חוסר פעילות גופנית, מעורבים אף הם בפגיעה המוחית.

כיום ידוע, שאצל אנשים מסוימים עם השמנת יתר, המוח אינו מגיב לגירוי שמייצר ההורמון לפטין. כך, בהעדר תחושת שובע, האדם ממשיך לאכול עוד ועוד, למרות שכבר יש לו בגוף מאגרי שומן גדולים. בניגוד לכך, כשמערכת הבקרה על הרעב והשובע מתפקדת באופן תקין, הפרשת ההורמון לפטין תורמת לתחושת שובע. ככל שאנו צורכים יותר מזון שומני, תאי השומן בגוף מפרישים יותר ויותר לפטין, מה שמוביל בתורו לאכילה מופחתת. לכן תיאורטית "בעולם מושלם", ככל שיש לנו יותר שומן, כך נייצר יותר לפטין ונאכל פחות. אך מכיוון שאנו לא חיים בעולם מושלם שכזה, נראה כי העלייה ברמות הדלקת כתוצאה מההשמנה, יצרה שינויים מוחיים שפגעו בתגובת המוח להורמון לפטין ולכן הפרשתו לא תרמה לתחושת שובע.

טיפול מוקדם ככל שניתן בהשמנת יתר

כיום קיימת הסכמה בין המומחים, לפיה חשוב לטפל מוקדם ככל שניתן בהשמנת יתר בגיל ההתבגרות, כדי לצמצם את הפגיעה הפיזית והרגשית שבני הנוער חשופים אליה. אחרת, ההשלכות של השמנת היתר עשויות להיות משמעותיות מאוד. פעמים רבות נוצרת פגיעה בדימוי העצמי של המתבגרים שעשויה להוביל לדיכאון .

בנוסף, אצל בנים ובנות כאחד יכולה להיווצר הגדלה של רקמת השד, ובנות צעירות עלולות לפתח את תסמונת השחלות הפוליציסטיות – זהו מצב של חוסר איזון הורמונלי שמוביל לבעיות בסדירות של המחזור החודשי, לשיעור יתר ואקנה. מעבר לכך, השמנת יתר יכולה לגרום גם בגיל צעיר לבעיות לב, להפרעות נשימה ולדום נשימה חסימתי בשינה, למחלות מפרקים, לסוכרת ולמחלות כבד.

רופאים מומחים טוענים כי אצל בני נוער השמנת היתר יכולה להיות הפיכה ביתר קלות, לכן חבל לחכות עד לגיל הבגרות כדי לנקוט בצעדים להתמודדות עם המחלה, בפרט כשהנתונים מראים כי הסיכויים להפוך למבוגר שמן הם גבוהים מאוד.

מה מתוכנן בעתיד?

בשלב זה, משהתגלה כי קיים קשר בין השמנת יתר לבין שינויים מוחיים, יש צורך למצוא דרכים למניעת הפגיעה המוחית ודרכים שיסייעו להפוך את תוצאותיה. אסטרטגיות פוטנציאליות כוללות שינוי תזונתי, הגברת הפעילות הגופנית, אימוץ אורח חיים פעיל יותר והפחתת רמות המתח – רובם ככולם מהווים גורמים המשפיעים על התפתחות המוח והתפקודים הקוגניטיביים.

בשלב זה החוקרים מתכננים לבצע מחקר חוזר, לאחר שהמשתתפים יעברו טיפול מקיף ורב תחומי לירידה במשקל, כדי לבדוק האם הפגיעה במוח הינה הפיכה.

במחקר קודם שפורסם בתחילת 2019 על ידי אותו צוות חוקרים, נמצאו עדויות ראשוניות לכך שהפגיעה המוחית ככל הנראה הפיכה. באותו מחקר השתתפו מבוגרים עם השמנת יתר חולנית, שהחלו בטיפול לירידה במשקל (באמצעות שינויים בתזונה ובאורח החיים בלבד או באמצעות ניתוח בריאטרי). בתום 4 חודשים, אצל מטופלים שהפחיתו ממשקלם נצפו שינויים חיוביים בחומר הלבן והאפור שבמוח.

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב linkedin

לוח עניינים

רגע לפני שאתה יוצא
עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?

הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל

רגע לפני שאתה יוצא
עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?
הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל
עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?
הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל