השמנה אגסית

השמנההשמנת יתר היא התוצאה של מאזן אנרגטי חיובי לאורך זמן, המוביל להגדלה של מסת רקמת השומן בגוף. ההשמנה גורמת לעלייה ניכרת בשכיחות העמידות לאינסולין ותחלואות נוספות, אך למרבה ההפתעה לא מדובר בקשר לינארי: בתוך האוכלוסייה הסובלת מהשמנת יתר, ניתן להבחין באנשים רבים (כ- 20%) שלא סובלים מתנגודת לאינסולין. תת אוכלוסייה זו מוגדרת כ- MHO, ראשי התיבות של Metabolically-Healthy but Obese.

לעומתם, לכ-18-20% מאוכלוסיית הלא שמנים, ישנו פרופיל מטבולי הדומה מאוד לפרופיל המטבולי המאפיין את הסובלים מהשמנת יתר. קבוצה זו נקראת לפיכך WNOM, ראשי התיבות של Metabolically Obese Normal Weight. מעבר לכל זה, ניתן לראות כיום כי גם חולים הסובלים מחסר פתולוגי של רקמת שומן מסיבות כאלו ואחרות, מפתחים עמידות לאינסולין ואף דיסליפידמיה בשכיחות גבוהה.

הגורמים המשפיעים על התחלואה כתוצאה מהשמנה

לאור כל הכתוב לעיל, נראה כי מסת רקמת שומן מסוימת חיונית לצורך שמירה על בריאות מטבולית וכי תחלואה מתפתחת כתוצאה מחריגה במסת רקמת השומן לכיוון העודף ולכיוון החוסר. בנוסף ידוע כי ישנם הבדלים משמעותיים ביותר באוכלוסייה הנוגעים למסת השומן האופטימאלית עבור כל אדם ואדם ועוד יש לציין כי עובדה מבוססת וידועה היא שהפיזור של רקמת השומן מהווה גורם משמעותי במיוחד בפתגוניות שלה: צבירה של שומן בפלג הגוף התחתון, כלומר בירכיים ובישבן, נחשבת לפחות פתוגנית מצבירה של שומן בחלק העליון של הגוף, כלומר באזור הבטן.

מה היא השמנה אגסית על קצה המזלג?

השמנה אגסית היא צורת השמנה המאופיינת בצבירת שומן בעיקר בפלג הגוף התחתון, כלומר באזור הישבן והירכיים ופחות באזור הבטן והמותניים. שמות נוספים של צורת השמנה זו הם פיזור גינואידי, פיזור נשי או פיזור של שומן היקפי. מעניין לגלות כי לא זו בלבד שצורת השמנה זו לא גורמת לעלייה בתחלואה הנלווית להשמנה אלא שהשמנה אגסית מהווה גורם מגן מפני התפתחות של מגוון תחלואות רחב.

האם ישנם הבדלים ביולוגיים בין רקמות השומן שיכולים להסביר את ההבדלים בתחלואה?

כאשר משווים בין רקמת השומן התוך בטנית האופיינית להשמנה התפוחית לבין רקמת השומן התת עורית, המאפיינת את ההשמנה האגסית, מגלים הבדלים משמעותיים ביותר בתגובה להשמנה, בתפקוד ובתכונות של הרקמות השונות.

באופן כללי ניתן לכתוב כי רקמת השומן התוך בטנית פעילה יותר מהרקמה התת עורית הן מבחינה אנדוקרינית והן מבחינה מטבולית, עם נטייה מוגברת לשחרר ולאגור חומצות שומן חופשיות ותוצרי הפרשה שונים אחרים.

עם זאת, לאור חלקה הקטן יחסית בסך כול רקמת השומן בגוף, נראה כי התרומה של הרקמה התוך בטנית לריכוז של חומצות השומן החופשיות בדם היא נמוכה יחסית. מצד שני, תוצרי ההפרשה של הרקמה התוך בטנית מתנקזים לכבד שכן הניקוז הוורידי של הרקמה מתבצע דרך מערכת הווריד הפורטלי. עובדה זו נמצאת בבסיסה של התיאוריה הפורטלית לפיה התקשורת הישירה בין הכבד לרקמת השומן התוך בטנית עומדת בבסיס הפתוגניות של רקמה זו (בהשוואה כמובן לרקמת השומן ההיקפית או התת עורית).

האם ניתן להשפיע על צורת הצטברות השומן?

האופן שבו השומן מצטבר בגופנו נקבע עוד בהיותנו עוברים שכן צורת ההצטברות של השומן נקבעת באופן גנטי. באופן כללי נשים נוטות לצבור שומן בירכיים ובישבן, יותר מגברים שנוטים לצבור שומן בעיקר באזור הבטן והמותניים. באופן כללי, לצערן של רוב הנשים, ירידה במשקל בתגובה לטיפול בפעילות גופנית ו/או דיאטה דלת קלוריות, נוטה להשרות איבוד מהיר יותר באופן משמעותי של רקמת שומן בבטן ובמותניים.

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב linkedin

לוח עניינים

רגע לפני שאתה יוצא

עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?

הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל

רגע לפני שאתה יוצא

עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?

הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל

עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?

הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל