שיגדון והשמנת יתר

מחקרים בדקו : מה הקשר בין עודף משקל למחלת השיגדון?התקפי שיגדון (גאוט) נגרמים כתוצאה מעודף חומצת שתן בגוף, המובילה להצטברות גבישי חומצת שתן סביב המפרקים. ככל שחולה שיגדון שוקל יותר, כך גופו נכשל בהסרה יעילה של חומצת השתן.

משקל עודף מאט את פעולת הסרת חומצת השתן על ידי הכליות, ורמות גבוהות של חומצה זו, הן הגורם העיקרי בהתפתחות התקפי שיגדון המשביתים את יכולת התפקוד התקין.

קיים קשר הדוק ביותר בין משקל עודף לבין הסיכון לפתח גאוט ופריחות עור הקשורות למחלה. ככל שאדם שוקל יותר, כך גובר הסיכון לסבול מהתקפים חוזרים ונשנים.

עמידות להורמון אינסולין, מצב שבו רמות האינסולין נותרות גבוהות באופן חריג משום שהגוף הפחית את הרגישות להורמון, מהווה גורם עיקרי בסיכון מוגבר לשחיקה הקשורה לשומן הגוף.

יותר שומן, יותר חומצת שתן

כשאנשים סובלים מעודף משקל, גופם מייצר יותר אינסולין. רמות גבוהות יותר של אינסולין במחזור הגוף מעכבות חיסול חומצת שתן על ידי הכליות. עודף חומצת השתן עלול להוביל להתקפי גאוט.

היות ורמת חומצת השתן היא דינמית, כמו לחץ דם, גורמים רבים יכולים להניע אותה למעלה או למטה.

מתח, התייבשות ותרופות מסוימות, כגון תרופות משתנות, עלולים לגרום לתנודות בחומצת השתן, כמו עלייה במשקל. מחקר אחד מצא כי צבירת עשרה קילוגרמים בלבד במשך ארבעה חודשים, נקשרה עם שכיחות מוגברת של שיגדון.

שומן בטן וסיכון לשיגדון

מחקרים חדשים בחקר גאוט ושומן בטן, מצאו שמספרי משקל כולל ואינדקס מסת הגוף (BMI) עשויים שלא לספר את כל הסיפור. עודף שומן בטן קשור לעמידות לאינסולין, פיתוח סוכרת מסוג 2 ושיגדון.

מחקר של דלקת מפרקים מצא שאנשים שלא היו שמנים כשהחוקרים מדדו את רמות ה-BMI שלהם, אך היו עם רמות גבוהות של שומן בטן, הוגדרו כבעלי סיכון גבוה לחלות בשיגדון, בהשוואה למשתתפי המחקר הרזים יותר.

הגורמים המרכיבים את תסמונת השמנת היתר, הכוללים רמות כולסטרול חריגות וסוכר גבוה בדם, מגבירים גם את הסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת, יותר מכל גורם נפרד אחר.

שיגדון היא מחלה לטווח הארוך

אי הבנה נפוצה נוספת על שיגדון היא שבעוד שההתקפים עלולים להיראות כאילו מדובר במחלה שמגיעה והולכת, זוהי למעשה מחלה כרונית.

הקפדה על רמות נמוכות של חומצת שתן כדי למנוע התפרצויות ולהפחית סיבוכים עתידיים, דורשת טיפול ארוך טווח להורדת חומצת שתן. שינויים באורח החיים עשויים אף הם לחדד את רמות חומצת השתן, ויש להכלילם בתוכנית הטיפול הנוסף, אך לא כתחליף לתרופות.

שינויים בסגנון החיים

גורמי הסיכון של מחלת שיגדון היא למעשה השמנה ודרך הטיפול האפשרית היא שיפור התזונה.

מה זה אומר שיפור תזונה? שינוי בתפיסה הכוללת הימנעות משתייה מוגזמת של אלכוהול ומשקאות מתוקים, פעילות גופנית והקפדה על משקל בריא, עשויים לסייע בהורדת חומצת השתן. שינויים אלו מפחיתים אף את גורמי הסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת, השכיחים בקרב חולי שיגדון.

מחקר אירופאי שנערך בשנת 2010 ועקב אחר 3,079 מטופלי שיגדון, למשל, מצא כי 68% מהחולים סבלו מלחץ דם גבוה, 59% סבלו מרמות כולסטרול גבוהות, ו-24.2% סבלו מסוכרת מסוג 2.

מטרת ההתמודדות עם שיגדון היא עצירת ההתקפים והסיבוכים

מטרה זו ניתנת להשגה באמצעות צריכת תרופות להורדת חומצת שתן, אך ירידה במשקל מסייעת. מחקר קטן אחד מצא שחולי שיגדון שהפחיתו כ-16 קילוגרמים, הורידו את רמות חומצות השתן בשלוש נקודות.

שינויי תזונה ושינויים באורח החיים הם אבני היסוד של תוכנית טיפול בשיגדון, ומומלץ לבחור דיאטות ברות קיימא שמטרתן לשפר את גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים והמטבוליים, כגון דיאטת דש, ודפוסי אכילה ים תיכוניים.

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב linkedin

לוח עניינים

רגע לפני שאתה יוצא

עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?

הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל

רגע לפני שאתה יוצא

עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?

הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל

עדיין לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק הפעילה?

הכנסו לקישור והגישו בקשה להצטרף, בקבוצה תמצאו דיונים וחוויות אודות כלל התרופות לירידה במשקל